ניהול בזמן מלחמה: מה עושים כשאין הוראות?

מנהל בחברה גדולה שיתף אותי ואמר,
אחד העובדים שלי בשירות לקוחות קיבל שבוע שעבר טלפון ממישהי מהעוטף, שפתחה ואמרה: שלום, קוראים לי….. בעלי נרצח ב 07.10
מה אני עושה עם …..? תוכלו להנחות אותי?
העובד קפא לרגע.
לא הצליח לדבר איתה ואמר לה בקול חלוש שמישהו יחזור אליה בקרוב.
“ואז הוא בא אליי (למנהל)
וגם אני שתקתי.”
לא ידעתי מה לומר ואיך להתנהג עם העובד.

אף אחד לא לימד אותנו איך לנהל בזמן מלחמה!

בשגרה, נותנים לנו הדרכות, ייעוץ והכוונות וקורסים.
אבל מה עושים עכשיו?

דווקא עכשיו שאנו כמעט 50 יום אחרי, יש איזשהי אשלייה שמרחפת שחזרנו לסוג של שגרה. הכבישים יותר עמוסים, יש אפילו פקקים,
אבל בפועל הדברים לא באמת בשגרה.
יש מפונים
יש מגויסים,
יש (לצערנו) פצועים והרוגים
ויש חטופים.
ובתוך כל החוסר נורמליות הזו מצפים מהמנהלים והעובדים להמשיך “כרגיל”. להמשיך “לדלוור”, להביא תוצאות, כי פשוט אין ברירה.
כי אנחנו מסתכלים קדימה על העתיד הקרוב. וצריך להניע את המשק.

אז מה בכל זאת מומלץ לעשות עכשיו?

1. העובדים תמיד זקוקים לדמות מנהיגה עקבית ואמינה שתוביל ותנחה. ובעת הזו הצורך בדמות כזו          

הופך למשמעותי הרבה יותר. היו שם עבורם. תגידו להם את זה. תכתבו להם את זה.
2. שמרו על תקשורת פתוחה ושוטפת:

• דאגו לשיח קבוע והתעניינות אישית קצת יותר מעמיקה ברמה יומיומית עם אנשי הצוות.
• דאגו לשקיפות ועדכונים שוטפים, אלו מסייעים בהקניית אמון וביטחון–אודות מה קורה ועל תוכניות לעתיד (הקרוב).
  
  

3. זמן לגמישות ויצירתיות – אפשרו לדמיון שלכם לרגע להיות משוחרר. דמיינו מר גמיש שמותח ומגמיש את עצמו כדי להיכנס ולצאת מסיטואציות.
ועכשיו ברצינות, רק אם נגמיש את המחשבה, נעודד ליצירתיות, נצליח לגשר על הפערים ולמצא פתרונות יצירתיים נצליח להתמודד עם האתגרים הייחודים של התקופה.

תמיכה והעצמת הצוות: עידוד והעצמה של הצוות יכולים להיות מפתח לשמירה על מוטיבציה ונאמנות. היו אוזן קשבת (לפעמים לא צריך יותר מזה) לדאגות ולרעיונות של העובדים.
בזמנים של מלחמה או משבר, התפקיד של המנהל הוא להיות עוגן יציבות, מקור של תמיכה והשראה, ולהנחות את הצוות להתמודדות מוצלחת עם האתגרים.